נתן רועי, מורה דרך

  חוד מה עושה את הר הבית למקום כל כך נפיץ בארץ ישראל ?# איך נוכל לבקר בו ערב הרמדאן מבלי להסתכן?# וכמה מילים על חג הרמדאן שסמוך לו הרוחות סוערות# (כיפת הסלע ולידה כיפת השלשלת צילם נתן רועי) על מנת לענות על שאלות אלה, לבקר במקום לפחות ווירטואלית, נצטרך לספר על המקום המיוחד הזה שהתקדש על ידי המוסלמים. תחילה ננסה לענות על השאלה איך הפך האתר הזה לקדוש ? ירושלים אינה מוזכרת בקוראן –הספר הקדוש לכל אחד מלמעלה ממיליארד מוסלמים בעולם – אבל היא התקדשה בשל משפט אחד בסורה 17 בקוראן שבה נכתב : "ישתבח שמו של זה אשר הסיע את עבדו בלילה מן המסגד המקודש אל המקדש הקיצון שאת סביבותיו ברכנו" . על פי פירוש מאוחר שניתן לפסוק היה כאן, ממש מעל לחומות הר הבית, ביקור פלאי של הנביא מוחמד בירושלים ואליו הוא הגיע רכוב על סוסתו ( יש וויכוחים עד עצם היום הזה האם היה זה סוס או גמל פילאי ) ממרכז העיר מכה בערב הסעודית של היום אל הקצה, ירושלים. תירגום המילה קצה לערבית : אל אקצא. (אל בוראק במינאטורה הודית מהמאה ה 17 ) פרופסור דן בהט כותב ב"אטלס כרטא הגדול של ירושלים" כך : נראה ש...

גן לאומי הרי יהודה, עין חניה, אחד מאתרי רשות הטבע והגנים, הוא אתר ששייך לכנסיה הארמנית בירושלים, שסימלה מוטבע על הממצאים באתר, והוא מקודש לכנסיה האתיופית. הנה לכם דוגמא למורכבות של מערכות היחסים בין הדתות בירושלים.   האתר הזה הוא שמתוארך לתקופות קדומות החל מהבית הראשון. נראה כי ההתיישבות באיזור ראשיתה בימי בית ראשון ואולי אף קודם לכן. לאחר חורבן בית ראשון חידשו היהודים את ההתיישבות באתר במתכונת של בית אחוזה. בתקופה הרומית נבנתה באתר וילה מפוארת ונימפיאון מהודר. האתר הגיע לשיא תפארתו בתקופה הביזנטית ( המאה ה4 ועד המאה ה7 ). סמל הכנסיה הארמנית באתר רשות הטבע והגנים בעת האחרונה הסתיימה ההכשרה של הממצאים שאותרו באתר והוא נפתח למבקרים. מומלץ לבקר בעיקר במהלך השבוע ופחות בסוף השבוע. וכעת לסיפורו של האתר.  הכל מתחיל בעצם בסיפורו של אחד מ 12 השליחים של ישו,  פיליפוס הדיאקונוס (העוזר). הוא הפך לקדוש לאחר שנצלב, בשנת 80 לספירה, בעיר היוונית הייראפוליס.  בספר מעשי השליחים אנו מוצאים סיפור שקושר את פיליפוס לאתר. הוא פגש בדרכו מירושלים לעזה בסריס אתיופי של המלכה האתיופית קנדק. הי...

מרחק של פחות מקילומטר בקו אווירי מפריד בין הבית שבו אני גר במודיעין-מכבים-רעות לבין אחד מן האתרים שבהם התחולל, בחודש יולי 1948 , אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת העצמאות ושגבה  מותם של 45 לוחמי פלמ"ח שגופות 44 מהם נותרו בשטח במשך שנה ושרידיהם הובאו לקבר ישראל. מהלך הקרב, ההתנהלות שלו, הוא כר הדרכה למורי דרך, מפקדים שרוצים  להציג קרב שהוכרע בשל העדר מודיעין מקדים, הערכות בלתי מותאמת, כפי שיובהר להלן.  על הקרב הזה נודע לי כשעבדתי בכתיבת כרכי החי"ר של האנציקלופדיה לצבא ולבטחון צה"ל בחילו שיצאה לאור בשנות השמונים של המאה הקודמת בהוצאת "רביבים" וספרית "מעריב". מי שסיפר על הקרב היה אל"מ ד"ר מאיר פעיל שעימו עבדתי על ההקדמה לספר החי"ר.  כמה שנים לאחר מכן, התקבלתי לעבודה ב"דבר השבוע" ושם הכרתי את הרצל (הרצי) ארליך שהיה מזכיר המערכת של המוסף המשובח הזה ומי שהיה אחראי להוצאתו לאור של המוסף.  הרצל ארליך היה סופר שהוציא לאור ספר סיפורים יפיפה   תצפית אל מעבר לרחוב : סיפורים  ונשא עימו סוד ממלחמת העצמאות. הוא סיפר לי עליו לאחר תקופה קצרה וכך ל...